בכל יום נכתבות בקבוצות הפייסבוק המקומיות בישראל מאות בקשות שנראות בערך כך: "מישהו מכיר אינסטלטור אמין באזור?", "מחפשת חשמלאי דחוף, הכל קפץ", "ממליצים על שיפוצניק שלא ייעלם באמצע?". מבחינת בעל מקצוע, אלה הפניות הכי טובות שקיימות. האדם שמעבר למסך כבר עבר את כל שלבי ההחלטה: הוא יודע שיש לו בעיה, הוא יודע שהוא צריך איש מקצוע, והוא מבקש את זה בפומבי, מרצונו, בלי שאף אחד שילם כדי להופיע מולו.
ובכל זאת, רוב בעלי המקצוע כמעט לא מצליחים לנצל את זה. הסיבה פשוטה: הבקשות האלה חיות שעה, לפעמים פחות. מי שמגיב ראשון מקבל את העבודה, ומי שפותח את הפייסבוק בערב אחרי יום עבודה מגיע לפוסט עם ארבעים תגובות שכבר סגרו אותו. כדי באמת לתפוס את הפניות האלה צריך לשבת בעשרות קבוצות במקביל, כל היום, ולקרוא כל פוסט. אף בעל מקצוע לא יכול לעשות את זה, ובדיוק בגלל זה בנינו סוכן שעושה את זה במקומו.
הפוסט הזה מתאר את המערכת שבנינו — לידים מקבוצות פייסבוק לבעלי מקצוע — איך היא בנויה, אילו החלטות הנדסיות התקבלו בדרך, ובעיקר: אילו דברים נשברו ומה למדנו מהם. זה לא פוסט שיווקי על מערכת מושלמת. חלק מהחלקים המעניינים כאן הם דווקא הבאגים.
למה קבוצות פייסבוק, ולא עוד קמפיין ממומן
ההבדל בין השניים הוא הבדל בכיוון. בקמפיין ממומן אתם משלמים כדי להופיע מול אנשים שהאלגוריתם מעריך שאולי יתעניינו. אתם יוזמים, הם מגיבים. בקבוצה קורה ההפך: מישהו כבר הרים את היד וכתב שהוא מחפש. אתם לא צריכים לשכנע אותו שיש לו בעיה — הוא כתב את הבעיה במילים שלו.
לזה יש כמה השלכות מעשיות. ראשית, אין תקציב מדיה: הערוץ לא מתייקר כשמתחרה מעלה הצעה. שנית, אין תלות באלגוריתם ההפצה — פוסט של אדם פרטי בקבוצה מגיע לחברי הקבוצה בלי שנצטרך לשלם על ההגעה. שלישית, ההקשר מלא: אתם רואים בדיוק מה נשבר, באיזה יישוב, ובאיזו דחיפות, ואפשר להגיב לגופו של עניין במקום בתבנית.
החיסרון היחיד, והוא משמעותי, הוא שהערוץ הזה דורש נוכחות רציפה. הוא לא ערוץ שמייצרים בו קמפיין ועוזבים. או שיושבים בו כל היום, או שבונים משהו שיושב בו במקומכם.
מה המערכת עושה, בשורה אחת
הסוכן סורק ברצף רשימת קבוצות פייסבוק, מזהה את הפוסטים שבהם מישהו מחפש בעל מקצוע, מסנן החוצה את כל השאר, מתאים כל בקשה לבעל המקצוע הרלוונטי לפי תחום ואזור — ושולח לו התראת וואטסאפ עם תקציר הבקשה, שם הקבוצה, קישור ישיר לפוסט המקורי וטיוטת תגובה מוכנה בעברית.
המילה החשובה כאן היא "טיוטה". המערכת לא מפרסמת, לא מגיבה ולא שולחת הודעות בשם אף אחד. נחזור לזה בהמשך, כי זו החלטה מכוונת ולא מגבלה טכנית.
שלב ראשון: לקרוא את הקבוצות
הסורק עצמו הוא דפדפן אמיתי שרץ ללא ממשק גרפי על שרת, עם פרופיל פייסבוק מחובר. זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלנו — היינו מעדיפים ממשק רשמי — אבל לפייסבוק אין API שמאפשר לקרוא תוכן של קבוצות קהילתיות. כל מי שמבטיח לכם "API מאושר" לקבוצות פייסבוק מוכר לכם משהו שלא קיים.
הסורק עובר קבוצה־קבוצה, גולל מספר מוגדר של פעמים, ומחלץ מכל פוסט את הטקסט, את חותמת הזמן ואת הקישור הישיר. שני פרטים קטנים מתוך זה גרמו לנו הרבה עבודה:
- ניקוי הקישורים. פייסבוק מצרף לקישורי הפוסטים מחרוזות מעקב ארוכות. כשהן נשלחות כמו שהן לוואטסאפ, הקישור נשבר והליד מגיע בלי דרך לפתוח את הפוסט. חילוץ הקישור הנקי הוא חלק מהמערכת, לא נלווה לה.
- מגבלת זיכרון. דפדפן שסורק עשרות קבוצות ברצף צובר זיכרון עד שהוא נופל. הגבלנו את צריכת הזיכרון, חסמנו טעינת תמונות ווידאו, והגדרנו כמה גלילות מותרות לכל קבוצה. ניסינו בשלב מסוים להרחיב פוסטים ארוכים בלחיצה על "ראה עוד" ולגלול עמוק יותר — שתי הניסיונות הפילו את השרת. לפעמים הפתרון ההנדסי הנכון הוא לוותר על החמדנות.
שלב שני: להחליט מה זה בכלל ליד
זה החלק שקובע אם המערכת שווה משהו. קבוצה מקומית ממוצעת מלאה בפוסטים שהם לא לידים: בעלי מקצוע שמפרסמים את עצמם, מודעות דרושים, שאלות כלליות, אבידות ומציאות, ופוליטיקה. אם מעבירים הכל — המשתמש מפסיק להסתכל על ההתראות אחרי יומיים. אם מסננים חזק מדי — מפספסים עבודות.
הסינון בנוי בשתי שכבות:
שכבה ראשונה: מנוע חוקים בעברית
שכבה מהירה וזולה שרצה על כל פוסט. היא מחזיקה קבוצה של תבניות שמעידות על חיפוש ("מישהו מכיר", "מחפש", "ממליצים על", "צריך דחוף"), קבוצה נגדית של תבניות שמעידות על פרסום עצמי או על מודעת דרושים, ורשימת תוויות מקצוע לזיהוי התחום. עברית מקשה כאן: הניסוחים חופשיים, יש שגיאות כתיב, ואותה בקשה יכולה להיכתב בעשר צורות.
השכבה הזו לא מקבלת את ההחלטה הסופית. תפקידה לצמצם מאות פוסטים לכמה מועמדים.
שכבה שנייה: שופט AI, במצב fail-closed
כל מועמד שעבר את השכבה הראשונה מועבר למודל שפה שמכריע: האם מדובר באדם שמחפש בעל מקצוע, כן או לא. ההחלטה הארכיטקטונית החשובה כאן היא שהמערכת נכשלת לכיוון השקט: רק פוסט שהמודל אישר במפורש נשלח. אם המודל לא זמין, לא בטוח, או מחזיר תשובה לא תקינה — הפוסט לא נשלח.
זו החלטה לא טריוויאלית, כי היא אומרת שאנחנו מוכנים לפספס ליד כדי לא לשלוח רעש. הבחירה הזו נכונה כאן מסיבה אחת: ההתראות מגיעות לוואטסאפ הפרטי של בעל העסק. ערוץ כזה סובל מעט מאוד ספאם לפני שהוא מפסיק להיקרא.
כדי שההחלטה הזו לא תהפוך לקופסה שחורה, כל פוסט שנדחה נשמר עם סיבת הדחייה. בלוח הבקרה יש תצוגת "נדחו" לצד "אושרו", ואפשר לעבור עליה ולראות אם משהו אמיתי נפל. זו בדיקת האיכות היחידה שבאמת עובדת — בלעדיה אין דרך לדעת אם הסינון הדוק מדי.
שלב שלישי: לנתב ולמסור
ליד שאושר עובר התאמה: לאיזה בעל מקצוע הוא שייך. ההתאמה נעשית לפי תחום ולפי הקבוצות שאותו לקוח רשום אליהן — ליד מנותב ללקוח רק אם הקבוצה שבה הוא פורסם נמצאת ברשימה שלו. שני לקוחות באותו תחום ובאותה עיר לא מקבלים את אותו ליד אלא אם שניהם באמת חברים באותה קבוצה.
לפני השליחה עוברים עוד שני מסננים:
- כפילויות. אותו אדם מפרסם לעיתים את אותה בקשה בחמש קבוצות. השוואה של הטקסט בצורתו המנורמלת, בחלון של יממה, מונעת חמש התראות על אותה עבודה.
- טריות. פוסט מלפני שלושה ימים הוא לא ליד, הוא היסטוריה. יש מסנן שמוריד פוסטים ישנים מ־24 שעות. במקרה הזה דווקא בחרנו להיכשל לכיוון הפתוח: אם לא הצלחנו לפענח את חותמת הזמן, הפוסט עובר. עדיף ליד ישן מדי מאשר ליד שנעלם בגלל פורמט תאריך שלא זיהינו.
מה שמגיע בסוף לוואטסאפ הוא הודעה אחת: מה הבקשה, מאיזו קבוצה, קישור ישיר לפוסט, וטיוטת תגובה בעברית שמתייחסת לתוכן הספציפי. הטיוטה קיימת כי היא מקצרת את הזמן בין ההתראה לתגובה מדקות לשניות, ובערוץ הזה השניות האלה הן ההבדל.
לוח הבקרה
מעל המנוע יושבת אפליקציית ניהול. היא מחזיקה ארבעה מסכים: מצב המערכת, רשימת הלקוחות, רשימת הקבוצות, וזרם הלידים עם סינון לפי אושר או נדחה. עריכה של לקוח — הוספת תחום, שינוי אזור, חיבור קבוצה — נכתבת לקובץ ההגדרות שהמנוע קורא בתחילת כל סבב, כך שהשינוי נכנס לתוקף בסבב הבא בלי הפעלה מחדש.
איך זה גדל: פיצול לשברים
הגרסה הראשונה סרקה 35 קבוצות בדפדפן אחד. ככל שהוספנו קבוצות, הסבב התארך, וסבב ארוך פירושו לידים שמגיעים מאוחר מדי.
הפתרון היה לפצל את העבודה בין כמה תהליכים במקביל, כשכל אחד מקבל תת־קבוצה קבועה מתוך הרשימה. החלוקה דטרמיניסטית — כל קבוצה שייכת תמיד לאותו שבר — כך שאין חפיפה ואין קבוצה שנופלת בין הכיסאות. אימתנו את זה: חפיפה אפס, כיסוי מלא.
התוצאה הפתיעה אותנו לטובה בכיוון שלא ציפינו לו. פיצול העבודה לא רק קיצר את הסבב — הוא גם הפחית את צריכת הזיכרון לכל דפדפן, כי כל דפדפן פוגש פחות קבוצות לפני שהוא מתאפס. שני דפדפנים נכנסו במקום שבו נראה שאחד בקושי מחזיק. מאז הרשימה גדלה מ־35 לכ־140 קבוצות פעילות, בסבב של פחות מ־20 דקות.
ארבעה דברים שנשברו, ומה למדנו
1. הבאג ששתק כמעט חצי מהפוסטים
מנגנון מניעת הכפילויות השתמש בקישור הפוסט כמפתח הזיהוי. זה עבד מצוין — עד שהתברר שחלק ניכר מהפוסטים מגיעים בלי קישור שניתן לחלץ. במקום להעביר אותם הלאה, המנגנון סיווג אותם כ"כבר ראינו" והשליך אותם בשקט. מדובר היה בכ־47% מהפוסטים אצל אחד הלקוחות.
מה שהופך את זה למסוכן זה שהמערכת לא התלוננה. אין שגיאה, אין התראה, פשוט פחות לידים. גילינו את זה רק כשעברנו ידנית על הקבוצות והשווינו למה שנשלח — ומצאנו 69 בקשות אמיתיות שנבלעו. הלקח: מנגנון שמשליך פריטים חייב לספור ולדווח כמה הוא השליך ולמה. מנגנון סינון שקט הוא מנגנון שאי אפשר לתחזק.
2. אותו פייסבוק, מבנה עמוד אחר
לקוחה בתחום הרפואה האסתטית עלתה לאוויר עם 38 קבוצות — ולא קיבלה כלום. המערכת דיווחה שהיא עובדת, הסבבים רצו, מספר הפוסטים שנקראו היה אפס.
הסיבה הייתה שפייסבוק מגיש לחשבונות שונים מבנה עמוד שונה. הסורק שלנו חיפש את הפוסטים במקום שבו הם נמצאים אצל רוב החשבונות; אצל החשבון הזה הפוסטים הופיעו במבנה אחר לגמרי, ובמקום שבו ציפינו למצוא פוסטים היו דווקא התגובות. כתבנו מחלץ נוסף שיודע לקרוא את המבנה הזה, והפעלנו אותו רק לחשבון הזה כדי לא לגעת במה שעובד.
מכאן הגיע גם כלל עבודה: כל בדיקה שקשורה ללקוחה הזו נעשית מהחשבון שלה בלבד. כשניסינו פעם אחת לאמת את הנתונים שלה מחשבון אחר, קיבלנו תמונה חלקית — 20 מתוך 38 הקבוצות שלה פשוט לא נראות מחשבון שאינו חבר בהן, ואימות חלקי גרוע מאין אימות, כי הוא נראה אמין.
3. איך מאבחנים רכיב איטי
אחד השברים היה איטי משמעותית מהאחרים — כמחצית מהתפוקה של שכניו. ההנחה הטבעית הייתה שהשרת שלו עמוס, והתוכנית הייתה להעביר ממנו קבוצות לשרתים אחרים.
ההנחה הייתה שגויה. השרת הזה היה דווקא הפנוי ביותר מכולם. מה שקרה הוא שלרכיב עצמו הוגדרה תקרת מעבד נמוכה, והוא ישב צמוד לתקרה שלו בזמן שסביבו היה שפע. העלאת התקרה, יחד עם הגדלת הזיכרון והרצת שתי לשוניות במקביל, קיצרה את הסבב מ־28 דקות ל־17.6 והכפילה את התפוקה.
הלקח: כשרכיב מוגבל אטי, בדקו אותו מול המכסה שהוגדרה לו, לא מול העומס הכללי של המכונה. הגדלת הזיכרון לא הייתה אופציונלית — בלעדיה שתי הלשוניות היו מפילות אותו בלולאה.
4. התקרה האמיתית היא לא טכנית
ההנחה שלנו הייתה שמה שיגביל את הכיסוי הוא קצב: כמה מהר מותר לסרוק לפני שפייסבוק מתחיל להגביל. בפועל, אחרי שהתאמנו את הקצב, החסם התברר כאחר לגמרי — שאלות הצטרפות. חלק מהקבוצות הטובות ביותר, בדיוק אלה שבהן יש הכי הרבה בקשות להמלצות, דורשות מענה על שאלות סינון לפני אישור החברות. אף תהליך אוטומטי לא יעבור את זה, ולא צריך לנסות.
גם גילינו שיש תקרה של מספר חיבורים בו־זמניים לחשבון פייסבוק אחד. יותר שרתים לא מתרגמים ליותר תפוקה מעבר לתקרה הזו. הרחבה אמיתית עוברת דרך יותר חשבונות — כלומר דרך אנשים — ולא דרך יותר חומרה.
מה המערכת לא עושה, בכוונה
המערכת לא מפרסמת תגובות, לא שולחת הודעות פרטיות, ולא יוצרת קשר עם אף אחד. היא קוראת ומתריעה. זהו.
בשלב מוקדם בנינו מנגנון שמסוגל להגיב אוטומטית בקבוצה, עם שלב אישור אנושי לפני כל תגובה. בדקנו אותו, הוא עבד — והחלטנו לא להפעיל אותו. שתי סיבות: תגובות אוטומטיות שוחקות את הקבוצה ואת המוניטין של מי שמפרסם אותן, ובקבוצות רבות זה גם פשוט אסור. מה שנשאר הוא טיוטת התגובה, שנותנת את מלוא היתרון של המהירות בלי להפוך את בעל המקצוע לספאמר בעיני הקהילה שהוא מנסה למכור לה.
באותה רוח, מה שמגיע ללקוח הוא הפניה לפוסט הפומבי עצמו. אנחנו לא בונים מאגרי מידע על אנשים, לא אוספים טלפונים ולא שומרים פרופילים. יצירת הקשר קורית במקום שבו הבקשה פורסמה, על ידי בעל המקצוע, כמו כל תגובה אחרת בקבוצה.
איך מוצאים קבוצות חדשות
רשימת הקבוצות היא הנכס. ככל שהיא רחבה ורלוונטית יותר, כך יש יותר בקשות. אבל הרחבה שלה היא בעצמה בעיה הנדסית, כי חיפוש קבוצות בפייסבוק מוגבל בצורה אגרסיבית.
גילינו את זה בדרך הקשה. הרצנו אצווה של חמישה־עשר חיפושים ברצף כדי למפות קבוצות בערים שונות, וקיבלנו תוצאות רק מהחיפוש הראשון. כל השאר חזרו ריקים — לא שגיאה, לא חסימה, פשוט כלום. פייסבוק מגביל חיפושי קבוצות עוקבים בצורה שקטה.
הפתרון היה להאט קיצונית: שאילתת חיפוש אחת בכל מחזור, אחת לשעתיים, כשהמערכת מתקדמת בסמן על פני רשימת שאילתות. זה נשמע איטי להחריד, ובכל זאת התפוקה גבוהה יותר מהאצווה המהירה שהחזירה אפס. הקצב האיטי מייצר יותר קבוצות ביום ממה שאפשר בכלל להספיק לאשר, ולכן זה לא צוואר הבקבוק.
הקבוצות שנמצאות נכנסות לתור, ותהליך יומי מנסה להצטרף אליהן במנות קטנות עם הפסקות ביניהן. קבוצה שהצטרפנו אליה בהצלחה עוברת לרשימה הפעילה ומתחילה להיסרק. קבוצה שדורשת מענה על שאלות הצטרפות נעצרת שם וממתינה לאדם.
הניסיון שנכשל: להוסיף חשבון שני
כשהגענו לתקרת החיבורים של חשבון אחד, הכיוון הטבעי היה להוסיף חשבון פייסבוק שני ולחלק בינו לבין הראשון את הקבוצות. על הנייר זה מכפיל את הקיבולת. בפועל זה נכשל, ובאופן מלמד.
הבעיה הראשונה הייתה חברות. חשבון שאינו חבר בקבוצה רואה תצוגה מקדימה דלה — שניים־שלושה פוסטים, לפעמים אפס. פייסבוק פשוט לא מגיש את הפיד המלא למי שאינו חבר. אז החשבון השני היה צריך להצטרף לכל הקבוצות, וזה תהליך איטי שנתקע באותן שאלות הצטרפות.
הבעיה השנייה הייתה חמורה יותר. גם אחרי שהחשבון השני הצטרף בהצלחה לקבוצה ראשונה ואומת כחבר — הסורק עדיין קרא ממנו אפס פוסטים. כשירדנו לעומק גילינו שפייסבוק מגיש לחשבון החדש מבנה עמוד שונה לגמרי, וגם מתרגם לו את התוכן לאנגלית באופן אוטומטי. כלומר, גם אם היינו מחלצים את הפוסטים, מנוע הסינון העברי לא היה מזהה אותם.
המסקנה הייתה שחשבון פייסבוק טרי הוא לא תחליף לחשבון ותיק. פייסבוק מתייחס אליהם אחרת ברמת הממשק, לא רק ברמת ההרשאות. זנחנו את הכיוון וחזרנו למודל של חשבון ותיק אחד שמצטרף בהדרגה ליותר קבוצות — איטי יותר, אבל עובד.
זה גם מסביר למה לקוחה עם קבוצות סגורות משלה מקבלת מערך ייעודי על החשבון שלה, ולא מנוטרת מחשבון מרכזי. אין קיצור דרך: את הפיד האמיתי של קבוצה מקבלים רק כחברים בה.
מה באמת כדאי למדוד
קל למדוד את המספרים הלא נכונים כאן. "כמה לידים קיבלתי" הוא מדד גרוע, כי אפשר לנפח אותו בשנייה על ידי הרפיית הסינון. שלושה מדדים אומרים משהו:
- זמן מפרסום עד התראה. זה המדד שקובע אם הערוץ עובד בכלל. ליד שמגיע אחרי שעתיים שווה חלק קטן מליד שמגיע אחרי חמש דקות, כי עד אז יש בפוסט עשרים תגובות.
- יחס אושר־נדחה, ומה יש בצד הנדחה. אם בצד הנדחה יושבות בקשות אמיתיות — הסינון הדוק מדי. אם בצד המאושר יושבות פרסומות — הוא רפוי מדי. את זה בודקים בעיניים, לא בנוסחה.
- כמה מהלידים הגיעו לשיחה. לא כמה נסגרו — כמה הגיעו לשיחה. סגירה תלויה במחיר, בזמינות ובעשרה דברים שלמערכת אין שליטה עליהם; הגעה לשיחה מודדת אם הליד היה אמיתי ואם הגעתם בזמן.
מה שלא מודדים: כמה קבוצות מנוטרות. זה מספר שנעים להגיד ולא אומר כלום. עשר קבוצות פעילות באזור הנכון שוות יותר ממאה קבוצות מתות.
למי זה מתאים — ולמי פחות
הערוץ עובד טוב כשמתקיימים שלושה תנאים: מדובר בשירות שאנשים מבקשים עליו המלצה בקבוצות, יש מספיק קבוצות פעילות באזור הפעילות, ובעל המקצוע יכול להגיב תוך זמן קצר מרגע ההתראה.
מקצועות שעונים על זה: אינסטלציה, חשמל, שיפוצים, מיזוג, הובלות, נגרות, מנעולנות, אלומיניום, ניקיון, הדברה וגינון. גם קליניקות ונותני שירות אישי — שם הבקשות מנוסחות אחרת, אבל הן קיימות.
פחות מתאים: שירותים שאיש לא מבקש עליהם המלצה בקבוצה שכונתית, מכירה ארגונית ארוכה, ותחומים שבהם הלקוח לא בוחר לפי המלצה מקומית. וגם — וזה חשוב — מי שלא יכול להגיע לטלפון תוך שעה. במקרה כזה ההתראות יגיעו, אבל היתרון המרכזי של הערוץ, המהירות, ילך לאיבוד.
לגבי כמות: היא תלויה בתחום, באזור ובמספר הקבוצות. בתחום עם ביקוש גבוה באזור מטרופוליני זה נראה אחרת מאשר בנישה ביישוב קטן. אנחנו לא נותנים מספר לפני שבדקנו — בשיחת האפיון עוברים על הקבוצות הרלוונטיות ועל נפח הבקשות בפועל, ומעריכים יחד אם זה שווה את זה.
איך מתחילים
התהליך קצר. מגדירים את התחום ואת אזור השירות, מרכיבים את רשימת הקבוצות — כולל אלה שאתם כבר חברים בהן — ומעלים את הסוכן לאוויר. הימים הראשונים הם כיוונון: עוברים יחד על מה שנכנס ועל מה שנדחה, ומהדקים את הסינון לניסוחים המקובלים בתחום שלכם. משם זה רץ, ומרחיבים קבוצות לאורך הדרך.
אם אתם בעלי מקצוע ומרגישים שהעבודות בקבוצות עוברות לכם מתחת לאף — דברו איתנו. נסתכל יחד על הקבוצות שרלוונטיות אליכם ונגיד בכנות אם יש שם מספיק בשביל שזה יצדיק את עצמו.
שאלות נפוצות
במה זה שונה מהתראות מילות מפתח שפייסבוק עצמו מציע?
התראות מילות מפתח מחזירות כל פוסט שמכיל את המילה. חיפוש "אינסטלטור" יחזיר לכם גם את האינסטלטורים שמפרסמים את עצמם, גם מודעות דרושים, וגם את מי שסתם הזכיר אינסטלטור בסיפור. השכבה שמפרידה בין "אני מחפש" לבין "אני מציע" היא כל ההבדל, והיא לא קיימת בהתראה מבוססת מילה. חוץ מזה, התראות כאלה עובדות רק בקבוצות שאתם כבר חברים בהן, ולא בעשרות קבוצות במקביל.
תוך כמה זמן הליד מגיע?
המערכת עוברת על כל רשימת הקבוצות בסבבים רציפים, וסבב מלא נמשך פחות מ־20 דקות. בפועל זה אומר שרוב הבקשות מגיעות תוך דקות בודדות מרגע הפרסום — בזמן שהפוסט עוד למעלה ולפני שהצטברו תגובות.
המערכת מגיבה או שולחת הודעות בשמי?
לא, וזו החלטה מכוונת. המערכת קוראת ומתריעה בלבד. אתם מקבלים קישור לפוסט וטיוטת תגובה מוכנה, ומחליטים בעצמכם אם, מתי ואיך להגיב. בנינו בעבר יכולת תגובה אוטומטית ובחרנו לא להפעיל אותה.
אילו קבוצות אפשר לנטר?
קבוצות ציבוריות, וקבוצות סגורות שיש לנו או לכם חברות בהן. את הפיד האמיתי של קבוצה סגורה אפשר לקרוא רק כחברים — לכן במקרים מסוימים המערך רץ על החשבון שלכם ולא על חשבון מרכזי.
מה קורה כשפייסבוק משנה משהו?
זה קורה, ולא פעם אחת. מבנה העמוד משתנה, שדות זזים, לפעמים חשבון מסוים מקבל ממשק אחר לגמרי. התחזוקה השוטפת של הסורק היא חלק מהשירות, ויש ניטור שמתריע כשמספר הפוסטים שנקראו צונח — כי זה הסימן הראשון לכך שמשהו השתנה מתחתינו.
כמה לידים אקבל?
תלוי בתחום, באזור ובמספר הקבוצות הפעילות. לא ניתן מספר לפני שנסתכל על הקבוצות הרלוונטיות אליכם ועל נפח הבקשות בהן בפועל. אם לא נראה שם מספיק — נגיד את זה.